עזרה הדדית

סיפור אמיתי שחברה סיפרה לי, ככה צריך להיראות העם שלנו, לכל אחד במקום שלו ביכולות שניתנו לו מהטבע, יש מה לתת. וזה הסיפור:
"ביום שישי בעלי קרס בדום לב. התחלתי עיסוי לב, כמו שרואים בסרטים התקשרתי למד״א צרחתי, ואז הוא פשוט מת לי בידיים. לפתע פרצה את הדלת בחורה צעירה, אמרה לי זוזי, אני אחות חדר מיון.
התנפלה על בעלי והתחילה עיסוי, כזה אמיתי לא כמו בסרטים. פירקה לו את הצורה שברה לו צלעות. היה ברור שהיא לא נותנת לו ללכת לשום מקום. אני תוך כדי מסתובבת סביבה ומתחננת על נפשו, מתחננת, והיא בינתיים ממשיכה בשלה. משתוללת מדברת עם מד״א תוך כדי, צורחת לאמה שתקרא
לצוות הדפיברילטור ובתוך כל זה, בין הדיבור עם מד״א והצעקה לאמה וניהול כל הסיטואציה, אומרת לי בשקט, ״מתוקה זה לא עוזר מה שאת עושה. אולי כדאי שתלכי״.
ואני מצייתת וזזה, והיא ממשיכה ולא מרפה, בנחישות בעוז בעוצמה דבקה במטרה. לה זה לא יקרה. לא במשמרת שלה. היא הצילה אותו, את בעלי, אחרי הכל. לא הכרתי אותה את האחות, שהייתה שם במקרה. אצל ההורים שלה. זר לא יבין זאת, אבל אני מוצפת בהוקרת תודה לאישה הצעירה והמרהיבה
הזאת. בזכותה אנחנו חוגגים היום לבעלי יום הולדת. או יותר נכון, יום הולדת כפול. אומרים שבמקום בו ניתן לנו חולי, כאב, בעיה יחד עם זאת מגיע גם הריפוי.
הריפוי יכול להגיע בכל מיני צורות, אופנים ומלבושים. בכל אחד ואחת מאיתנו מול כל המצבים שמופיעים בחיי כולנו יכולים לתרום ולתת עזרה לזולת. רק ככה ניתן דוגמא ונעביר בינינו. מה שחסר לנו זה רק להתעלות מעל האגו וכך ניצור חברה, סביבה, ועולם טוב יותר ובריא יותר. בימים אלו כולנו חשופים להמון עזרה, מהרבה ארגונים, עמותות וגם מהקהילה הקרובה שלנו, ואני אישית מרגישה שיש עתיד טוב לאנושות, אם נושיט יד לזולת, אז לא לשכוח ורק לממש באהבת האדם שבנו.
לקריאה נוספת: http://meyda.education.gov.il/files/noar/mutua_responsibility.pdf