"כמה זמן אתה על המחשב" ו"תעזבי את הפלאפון טיפה" אלו בהחלט חלק מהמשפטים אשר שגורים אצל הורים במאה העשרים ואחת, מכיוון שזמן מסך אכן יכול לייצר בעיות ראיה אצל מתבגרים והפעם למשפטים כאלו יש מחקר שאולי מוכיח זאת. במחקר חדש ביפן עלה כי רבע מבני הנוער במדינה סובלים מבעיות ראיה אשר בעיקרן לפי הממשלה היפנית נעוצות דווקא בשימוש יתר במסכים ובעיקר בשלל משחקי המחשב השונים. ואם תהיתם מה מחזק את העובדה הזו? שוק המשחקים ביפן מגלגל קרוב עשרות מילארדים בשנה, כך שהטענה הזו אכן יכולה להישמע הגיונית. אך יחד עם בעיית המסכים ישנם עוד בעיות ראיה נוספות אשר עלולות להופיע אצל לא מעט מתבגרים כמו קוצר ראיה או קרטוקונוס.
קוצר ראיה-מיופה
אחת מבעיות הראיה השכיחות ביותר ונמצאת על פי מחקרים שונים אצל כ 23 אחוז מהאוכלוסייה העולמית
והיא אכן שכיחה גם אצל בני נוער, בעיקר עם השימוש ההולך וגובר של בני הנוער במסכים. בין אם נעשה שימוש דרך בתי הספר וכמות השיעורים שמעוברים בזום או בין אם השימוש בסמראטפון האישי וקנוסולות המשחקים השונות כמו פלייסטיישן, אקס בוקס וכדומה. אך עדיין כל הסיבות הללו מתרכזות בסיבה אחת עיקרית והיא לא אחרת מאשר מחסור בשמש, ועל פי מחקר שנעשה באנגליה עלה כי חשיפה לשמש הקטינה ב14 אחוזים התפתחות של מיופה.
קרטוקונוס
אחת מבין מחלות העיניים אשר מתגלה ברוב הפעמים אצל בני נוער וגורמת לשינוי צורת הקרנית ופגיעה לראיה מרחוק, כך שהקרנית משנה את צורתה עד לכדי צורת קונוס ומשטח העין מקבל צורה גלית. לא תמיד ניתן לפתור את הבעיה עם משקפיים או עדשות מגע. אחד הגורמים המעכבים זיהוי מוקדם של המחלה הינו אופן הבדיקה, מכיוון שברוב הפעמים שבני נוער מתלוננים על בעיות ראיה גם איש מקצוע וגם ההורים יניחו כי מדובר בקוצר ראיה. אך גם כי אבחון של מחלה זו נעשה על ידי צילום מפה טופוגרפית של קרנית העין, מה שידרש לפני אבחון שכזה הוא מעקב אחר השינויים שקרנית העין יכולה לעבור בזמן המחלה. אחת האפשרויות להאטה של המחלה נמצא כיום בידי עדשות מסוג RPG הידועות כמועילות במצבים שכאלו. במידה והמחלה מתקדמת ומצבה של העין הולך ומדרדר, האפשרות היחידה היא לבצע השתלת קרנית על מנת לא לאבד את העין.