מקרים רפואיים שונים ידרשו מנעד רחב של בדיקות, אך כאשר מדובר בירידה ביכולת השמיעה חשוב לדעת כי לבעיות שכאלו עלולים לצוץ סימנים מקדמים אשר יכולים להעיד איכות שמיעה ירודה הדורשת טיפולים ופתרונות רפואיים שונים. עם זאת על מנת להכיר בתסמינים כאלו כאל הליך שעלול לגבות לא רק בירידה באיכות השמיעה אלא גם חרשות, מומלץ לבצע גם בדיקת שמיעה אשר יכול להציל את איכות השמיעה או לכל היותר לזהות את הבעיה. מלבד תסמינים שונים ישנם גילאים שונים הדורשים גם כן בדיקת שמיעה תקופתית, על מנת לזהות תסמינים שעלולים להתפתח בגילאים כמו גיל ינקות לשם דוגמא.
מתי עושים בדיקת שמיעה?
גיל ינקות הינו גיל חשוב מאוד לא רק להתפתחות של התינוק, אלא גם לגילוי מקדים של תופעות שונות כמו יכולת שמיעה נמוכה. מקרים אלו עלולים להשפיע על התפתחות היכולת השפה והדיבור של התינוק ולכן בדיקה בגיל מוקדם ככל הניתן, תאפשר בצמצום בעיות אלו ולאף להביא להתאמה של מגוון פתרונות כמו מכשיר שמיעה לילדים החל מגיל 3. עם זאת גופם של המבוגרים מתחיל בעשור הרביעי לחייהם עלולים להימצא עם יכולת שמיעה נמוכות, כאשר מקרים אלו עלולים להתלוות עם טינטונים או צפצופים שונים, יחד עם אי הבנה של מילים שונות או בקשות חוזרות ונשנות שבני שיחה יחזרו על הנאמר. מקרים שכאלו ידרשו כמובן בדיקת שמיעה.
סוגים של בדיקת שמיעה
במקרים בהם קיים הצורך לבצע בדיקת שמיעה, ישנם שלושה בדיקות אפשריות כאשר הראשונה שבהם מותאמת לתינוקות והיא בדיקת שמיעה המתבססת על בדיקת הדים קוכיליאריים. בדיקה זו נעשית באמצעות החדרה של מתמר זעיר, אשר משדר קול אל תוך האוזן הפנימית. עם זאת בדיקה זו לא מבדילה בין פגיעות עצביות לבין הולכת קול או הימצאות נוזלים. בדיקה שנייה מתמקדת בבדיקה של תגובות עצב השמע וגזע המוח, כאשר דרך המדידה שלה מתקבלת כדרך רישום "גלים" הממחישים את הפעילות החשמלית לאורך חיישנים המחוברים אל הראש. בדיקה שלישית מתבצעת בחדר סגור בו נבחנת כל אוזן, כאשר בחלקה הראשון מתמקדת בבדיקה באמצעות אודיומטרית, בה תבחן בעיית השמיעה בעור התוף. חלקו השני של הבדיקה יבצע הערכה למקור הבעיה בצור מדויקת יותר.